פסק-דין בתיק ת"א 36421-01-12

פתח דבר ותמצית טענות הצדדים

1.                 התובעים עותרים לחייב את הנתבעת בתשלום סך 220,000 ש"ח.

2.                 ראשיתה של הפרשה העגומה, נשוא תיק זה, הינה בהתקשרות התובע 1 (להלן - התובע) עם הנתבעת בהסכם לקבלת שירות וטלפונים ניידים.

3.                 בחודש ינואר 2009 הגיש התובע תביעה נגד הנתבעת בבית המשפט לתביעות קטנות, בטענה להפרת הסכם מצידה (להלן - התביעה הקטנה). ביום 25.04.10 ניתן פסק דין בתביעה זו, ובו נקבע כי על הנתבעת לשלם לתובע 1 4,000 ש"ח, וכן 2,000 ש"ח כהוצאות משפט.

4.                 במסגרת פסק הדין כאמור, נקבע כי:

 "הנתבעת לא עמדה בהתחייבויותיה כלפי התובע...אשר על כן, אני קובע כי הנתבעת הפרה את ההסכם עם התובע פעמיים. פעם אחת היא הפרה את ההסכם לאחר שלא העניקה לו את כל ההטבות שהובטחו שלו, ופעם שניה לאחר שלא פעלה בהתאם לסיכום הפגישה, בו נקבע כי התובע יקבל החזר כספי לחשבונו בבנק בגין הזיכויים שלא הוענקו לו, ובגין המעבר לחב' סלקום" (ראה נספח א' לכתב התביעה).

5.                 תביעתו של התובע, כאמור, הוגשה בחודש ינואר 2009. כחצי שנה לאחר מכן, ביום 26.07.09, בעוד תביעתו זו תלויה ועומדת, הגישה נגדו הנתבעת תביעה, ע''ס 25,372 ש"ח, במסגרת בקשת ביצוע ישירות להוצאה לפועל, בקשר לאותה עסקה בין הצדדים.

הנתבעת ביקשה וקיבלה עיקול במעמד צד אחד על זכויות התובע בחשבון בנק יחיד שלו.

6.                 עם קבלת ההודעה על העיקול מיום 1.11.09, פעל התובע ככל יכולתו לביטול רוע הגזירה, והגיש בקשות שונות. במשך כשבועיים ימים המשיך התובע והגיש בקשות ללשכת ההוצל''פ, עד שעלה בידו לבטל את העיקול בבנק, ביום 18.11.09.

7.                 סופו של דבר, לאחר פסק הדין שניתן כנגד הנתבעת ביום 25.4.10 כאמור, החליטה הנתבעת לחזור בה מהתביעה שהגישה נגד התובע, והיא עתרה לדחיית תביעתה. בית המשפט דחה את התביעה, תוך שהוא מחייב את הנתבעת בהוצאות משפט בסך 1,000 ש"ח בצירוף מע''מ.

8.                 התובעים מתארים בכתב תביעתם התרחשות, המכונה על ידם "כדור שלג", בשל אותו עיקול בבנק.

לטענתם, התובע פוטר מעבודתו בשל עיסוקו האינטנסיבי בביטול העיקול במשך שבועיים ימים, היה מובטל במשך מספר חודשים, ולבסוף נאלץ לעבוד בשכר נמוך של כ-4,000 ש"ח לחודש.

עוד נטען, כי מצבה הנפשי של התובעת התדרדר בחריפות, והיא החלה לסבול מחרדות ודיכאון.

9.                 כמו כן נטען בכתב התביעה, כי התובעים סבלו מעוגמת נפש רבה, ואף נאלצו לפנות לשוק האפור וליטול הלוואות בשל ההתדרדרות במצבם הכספי, תוך תשלום ריביות נשך.

10.             בכתב התביעה פירטו התובעים את רכיבי תביעתם כדלקמן: סך 100,000 ש"ח כפיצוי ללא הוכחת נזק, לפי חוק איסור לשון הרע, התשכ''ה - 1965 (להלן - חוק איסור לשון הרע), בגין הכפשת שמם בזדון במערכת הבנקאית ובגופים אחרים; סך 40,000 ש"ח בגין אובדן פיצויי פיטורין; סך 15,000 ש"ח בגין הפסד השתכרות בתקופה בה התובע היה מובטל; סך 15,000 ש"ח כהחזר ריבית הנשך ששולמה בשוק האפור; סך 50,000 ש"ח בגין עוגמת נפש וסבל נפשי.

11.             בכתב ההגנה טוענת הנתבעת, בתמצית, כי רק חלק קטן מהתביעה הקטנה התקבל, וכי פסק הדין באותו הליך לא עסק בשאלת חובו של התובע כלפיה.

12.             עוד נטען, כי התובע לא השיב למכתב ההתראה שנשלח לו בדואר רשום טרם הגשת התביעה נגדו, טענה שאין בה ממש נוכח העובדה שממילא התביעה נדחתה. כמו כן נטען כי התביעה שהוגשה על ידי הנתבעת לא נגעה כלל לתביעה הקטנה שהגיש התובע, ובוודאי שלא הוגשה על מנת "ללחוץ" על התובע לוותר על תביעתו כנגדה.

13.             הנתבעת טוענת כי פעלה בתום לב, וכי ביום 15.09.09 הומצאה לתובע האזהרה בתיק ההוצל''פ, ולמרות זאת התובע לא הגיש התנגדותו בחלוף התקופה הקצובה לכך, כך שביום 26.10.10 ננקטו כנגדו הליכי עיקול, לרבות בחשבון הבנק שצוין לעיל, בהעדר התנגדות וכדין.

14.             בנוסף גורסת הנתבעת כי ויתרה על תביעתה בגין החוב הנטען מ"שיקולי עלות תועלת" בלבד.